שאיבת ביצית לצורך פונדקאות – שלבים בתהליך בדרך להורות

שאיבת ביציות מתבצעת בדרך כלל למטרת טיפולי פוריות או לצורך השתלת ביצית שהופרתה ברחמה של אם פונדקאית. כיצד מתבצע הליך השאיבה, כמה זמן הוא אורך, האם הוא כרוך בסיכונים משמעותיים או בכאב והאם הוא מצריך הרדמה? כל הפרטים על תהליך שאיבת הביציות וגם מידע לגבי החוק בישראל הנוגע לתרומת ביצית

זוגות אשר החליטו להפוך להורים באמצעות הליך פונדקאות, ניגשים לתהליך עם לא מעט חששות, שכן מדובר במסע לא פשוט, המצריך משאבים רבים, כאשר רובם הם בדרך כלל בהיבט הכלכלי והנפשי. עם זאת, ישנו שלב בו על האם המיועדת לעבור שאיבת ביצית לצורך פונדקאות, על מנת שתהיה אפשרות להפרות את הביצית שלה עם הזרע של האב המיועד, ובכך הם יהיו ההורים הביולוגים של הרך הנולד. 

שאיבת הביציות הינה חלק חשוב וקריטי בתוך תהליך ההפריה החוץ גופית, ועל האם המיועדת להבין אותו לעומקו ולהיערך אליו, הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית.

באילו מקרים יש צורך בשאיבת ביציות?

נפתח בצפירת הרגעה – הליך שאיבת הביציות נהיה לפרוצדורה כה שגורה בתחום רפואת הפריון, כך שהניסיון הרב בו הופך אותה לבטוחה למדי, ובדרך כלל הסיכונים בה הם נמוכים, וכך גם האתגרים, הכאבים והקשיים. הסיכונים, הנדירים למדי, הכרוכים בפעולה הפולשנית הזו, הם פגיעה באיברים הסמוכים דוגמאת המעיים וכלי הדם, זיהומים וסיכונים הנובעים מכך שהפרוצדורה כרוכה בהרדמה. 

הטכנולוגיה המתקדמת והמחקר הרב בתחום הפכו את התהליך הזה לא מכבר, לעניין שעל סדר היום, במקרים בהם האישה המבקשת להפוך לאם סובלת מבעיות בריאותיות כאלה או אחרות שאינן מאפשרות לה להתעבר באופן טבעי או לשאת הריון, או במקרים של זוגות חד מיניים המעוניינים לעשות שימוש בתרומת ביצית לצורך הפריה חוץ גופית בהליך פונדקאות.

שאיבת ביציות בדרך כלל תוצע כפתרון במקרים של בעיות בחצוצרות בגוף האישה, אך גם במקרים של בעיות בזרע של הגבר, לדוגמא כאשר הכמות והאיכות של הזרע בגופו ירודה, וכך גם הסיכוי שלו לחדור את הביצית. עוד סיטואציה נפוצה בה פונים לשאיבת ביציות היא לאחר שטיפולי הפריה תוך גופית כשלו, ואז פונים לדרך של הפריה חוץ גופית, אשר לשמה יש לשאוב את הביציות.

הבדיקות שיש לעבור לפני שיוצאים לדרך

לפני שמחליטים על שאיבת ביציות מגופה של האישה, נהוג לעבור בדיקות שונות, לרבות בדיקות דם ובדיקות רחם, על מנת לשלול מחלות שונות ולוודא שהאישה מסוגלת לעבור את התהליך הזה ללא קושי.

כמו כן, מבצעים בדיקות שונות על מנת להוכיח את תקינותן ובשלותן של הביציות, שכן ביציות שמצבם אינו כזה – לא ניתן להפרות. 

כיצד מכינים את הגוף לשאיבה יעילה של ביציות בשלות?

תזמון השאיבה הוא עניין קריטי במיוחד, שכן, היא חייבת להיעשות כשהביציות בשלות להפריה. בכל מחזור חודשי בגוף האישה, זקיק אחד בלבד מניב ביצית המוכנה להפריה. על מנת להגדיל את הסיכוי להפריה יעילה, יש לבצע השראת ביוץ – תהליך הגורם לייצור יותר ביציות במחזור אחד. במסגרת ההליך הזה, האישה תקבל זריקות הורמונים ותרופות מתאימות, שיגרו את השחלות לייצר יותר זקיקים וביציות במחזור אחד. בהמשך להליך זה, נערך מעקב יומיומי אחר מידת הביציות, המתבצע עד שהן מגיעות לבשלות ומוכנות לשאיבה.

כיצד מתבצע הליך שאיבת הביציות?

ראשית, נקדים ונאמר שכל הפרוצדורה מתבצעת תחת הרדמה כללית, הנערכת על ידי רופא מרדים. לאחר ההרדמה, כל תהליך השאיבה אורך בדרך כלל כעשרים דקות.

שאיבת הביציות מתבצעת באמצעות דקירת הנרתיק והשחלה, באמצעות מתמר אולטראסאונד המוחדר לנרתיק ועליו מחט החודרת לשחלות, דרך קירות הנרתיק. הרופא המבצע את הפרוצדורה, משתמש במצג האולטראסאונד על מנת לכוון את המחט לעבר הזקיקים בתוכם מצויות הביציות. הדקירה הזו היא למעשה פעולת השאיבה, שנעשית מכל זקיק בזה אחר זה. לאחר מכן, מעבירים את הביציות שנשאבו למעבדה, לצורך בדיקת תקינות ומידת הבשלות שלהן.

לאחר תהליך השאיבה, בדרך כלל משאירים את האישה לנוח ולהתאושש במשך מספר שעות, תחת השגחה. לאחר השחרור, מומלץ לנוח במשך כיומיים ולהימנע מפעילות מאומצת. במרבית המקרים, תופעות הלוואי לא יתבטאו ביותר מכאבי בטן קלים והפרשות של דם.

יש לציין כי לעתים, ישנם מקרים בהם לאחר השאיבה מתגלה כי נשאבו זקיקים ריקים, כאשר הביציות שבהם לא התפתחו או הבשילו. 

מה אומר החוק בישראל לגבי תרומת ביציות?

במקרים מסוימים, גופה של האם המיועדת אינו מייצר ביציות תקינות להפרייה, בשל מצבים רפואיים מסוימים או בגלל גיל מבוגר, ולא פעם פונים במקרים כאלו לקבלת תרומת ביצית מאישה אחרת.

לפי החוק לתרומת ביציות, אסור להוציא ביציות שנשאבו בישראל, בין שהופרו ובין שלא, מחוץ לגבולות המדינה, למעט מקרים חריגים. זהו פרט שחשוב להכיר במידה ופונים לביצוע הליך פונדקאות בחו”ל, באמצעות תרומת ביצית. מעבר לכך, לא ניתן לפי החוק לבצע שאיבת ביציות, לכל שימוש באשר יהיה, ללא קבלת אישור מוועדה מטעם משרד הבריאות. 

החשיבות של קבלת מידע תורמת הביצית

במדינות מסוימות, תרומת ביצית היא אנונימית ואף חל איסור על מסירת מידע ופרטים לגבי התורמת. הבעיה שעלולה להיווצר במקרה כזה, ובמיוחד כאשר מדובר במדינה קטנה כמו ישראל, היא שיוולדו אנשים שיש ביניהם קשר דם, הם לא יידעו זאת והם עלולים לחבור יחד, להתחתן וכו’. מצב בעייתי ומסוכן גם מבחינה רפואית גנטית וגם מבחינה דתית- הלכתית.

מסיבות אלו, לפי החוק במדינת ישראל (וגם במדינות בהן נוהגים זוגות ישראלים לבצע פונדקאות כמו גיאורגיה, אוקראינה ועוד), הפרטים של תורמות הביצית ישמרו במאגר מידע ייעודי, לשם בקרה ושליטה על עתיד התרומות שנלקחו מאותה האישה.