הבחירה בין הליך בישראל להליך בחו”ל אינה רק שאלה של זמן וכסף. עבור משפחה שומרת מצוות, יש לה השלכות ישירות על מעמדו ההלכתי של הילוד, וכדאי להבין אותן לפני שבוחרים מסלול. דגשים וטיפים שיסייעו לכם לבחור נכון
זוג דתי שמגיע למסקנה שפונדקאות היא הדרך שלו להורות עומד מול החלטה כפולה. השאלה הראשונה היא אם ללכת בדרך הזו בכלל, ואותה רוב הזוגות פותרים מול הרופא ומול הרב. השאלה השנייה מגיעה מיד אחריה, ופחות מדברים עליה: איפה. הבחירה בין הליך בישראל להליך בחו”ל אינה רק שאלה של זמן וכסף. עבור משפחה שומרת מצוות, יש לה השלכות ישירות על מעמדו ההלכתי של הילד, וכדאי להבין אותן לפני שבוחרים מסלול.
נקודת המוצא: רופא ורב
אצל מרבית הזוגות הדתיים, הדרך מתחילה בשני אישורים. הראשון הוא המלצה רפואית לפונדקאות. השני הוא אישור מרב הקהילה, או מהרב שהזוג נוהג להתייעץ איתו. לצד הרבנים פועלים גם מכונים שמתמחים בצומת שבין רפואה להלכה, כמו מכון פועה, שמנוהל על ידי רבנים ונותן פתרונות הלכתיים לבעיות רפואיות.
חשוב לדעת שגם בעולם הרבני אין אחידות מוחלטת ביחס לפונדקאות. רבים רואים בה פתרון לגיטימי לזוגות שאין להם דרך אחרת להביא ילדים לעולם, ויש רבנים שמסתייגים ממנה. זו עוד סיבה להכניס את הרב לתמונה כבר בשלב הראשון, לפני שמתקבלות החלטות מעשיות.
השאלה המכריעה: יהדות הילד
לפי הגישה שקבעו הפוסקים, כדי למנוע ספקות לגבי דתו של הילד, האם הפונדקאית צריכה להיות יהודייה. כאן עובר ההבדל המהותי בין שני המסלולים.
המסלול בישראל
בהליך בישראל, החוק מחייב שהפונדקאית תהיה בת דתה של האם המיועדת. להורים מיועדים יהודים מוצגות לכן פונדקאיות יהודיות בלבד. נוסף על כך, בוועדה שמאשרת את הסכמי הפונדקאות יושב גם רב, שתפקידו לבחון את הבקשות ואת התאמתן לדרישות ההלכתיות. כלומר, השיקול ההלכתי מובנה בתוך תהליך האישור הממלכתי עצמו.
המחיר של המסלול הזה הוא זמן. ההיצע של פונדקאיות בישראל נמוך מהביקוש, וההליך נמשך בדרך כלל שנתיים ויותר. לזוגות שכבר עברו שנים של טיפולי פוריות, זה פרק זמן משמעותי.
המסלול בחו”ל
בחו”ל התמונה הפוכה. הזמינות גבוהה יותר, ובחלק מהיעדים, כמו גאורגיה, אין רשימות המתנה של שנים. מנגד, הפונדקאיות בחו”ל בדרך כלל אינן יהודיות. כאשר הפונדקאית אינה יהודייה, הילד נדרש לעבור גיור קטינים כדי שיוכר כיהודי באופן מלא.
לזוגות רבים זה פתרון מקובל, ולאחרים זה שיקול מכריע לטובת ההמתנה בארץ. אין כאן תשובה אחת נכונה. מה שחשוב הוא לקבל את ההחלטה ביודעין, ולא לגלות את הסוגיה רק אחרי הלידה.
ומה לגבי תרומת ביצית?
כאשר נדרשת תרומת ביצית, נוספת שכבה נוספת לשאלה. הגישות כאן אינן אחידות. יש גישה שלפיה דתה של הפונדקאית היא שקובעת. לפי גישות אחרות יש משקל גם לזהות התורמת, ובמצבים מסוימים עשוי להידרש הליך של בירור יהדות או גיור קטינים. בגלל המורכבות, זוגות רבים מעדיפים תורמת יהודייה. ההכרעה במקרה הספציפי נעשית תמיד מול הרב שמלווה את הזוג.
שיקולים מעשיים בחו”ל
מי שבוחר במסלול בחו”ל צריך להיערך גם לשהייה של כמה שבועות במדינה זרה אחרי הלידה. בגאורגיה, למשל, מדובר בדרך כלל ב־6 עד 8 שבועות. כדאי לקבל מראש מידע מסודר על מגורים, ניידות וכשרות, ולתכנן כיצד תיראה השגרה הדתית במשך התקופה הזו.
התפקיד של סוכנות פונדקאות בישראל
בשני המסלולים, ההחלטה וההתנהלות מורכבות. כאן יכולה סוכנות פונדקאות בישראל לסייע. בהליך בארץ, היא מאתרת פונדקאית מתוך מאגר בהתאם להעדפות ההורים, כולל רקע דתי. היא מלווה מול ועדת משרד הבריאות ומשרד הפנים, ומעניקה ליווי רפואי, משפטי ורגשי. בהליך בחו”ל, היא מלווה את התהליך עד שהילד מקבל את מעמדו החוקי והדתי.
עבור זוג דתי, כדאי לשאול עוד שתי שאלות: האם לסוכנות יש ניסיון עם זוגות מהציבור הדתי והחרדי, והאם היא יודעת לעבוד בתיאום עם הרב של הזוג או עם מכון כמו פועה. בקהילות רבות גם הדיסקרטיות חשובה במיוחד, ושווה לברר כיצד היא נשמרת.
שאלות שחשוב לשאול את הרב ואת נציגי הסוכנות לפני שבוחרים מסלול
1.האם הפתרון של גיור קטינים מקובל עלינו, או שפונדקאית יהודייה היא תנאי מבחינתנו?
2.אם נזדקק לתרומת ביצית, מה עמדת הרב לגבי תורמת יהודייה או שאינה יהודייה?
3.כמה זמן אנחנו מוכנים להמתין להליך בארץ?
4.כיצד ייראה התיאום בין הרב, הסוכנות והגורמים הרפואיים?
5.אם נבחר בחו”ל, איך נתנהל בשבועות שאחרי הלידה מבחינת כשרות ושגרה דתית?
6.כיצד תישמר הפרטיות שלנו לאורך התהליך?
בשורה התחתונה
הפונדקאות על פי ההלכה היא היום דרך מוכרת לזוגות מכל הזרמים, מדתיים לאומיים ועד חרדים. ההחלטה בין הארץ לחו”ל היא שקילה בין זמן לבין שיקולים הלכתיים, ואין לה תשובה אחידה. מה שכן אחיד הוא הכלל: להכניס את הרב לתמונה מההתחלה, לברר את כל ההשלכות לפני שבוחרים מסלול, ולבחור ליווי שיודע לעבוד לצד שניהם.
סוכנות סורמום מלווה לאורך השנים מאות זוגות דתיים, מדתיים לאומיים ועד חרדים מחסידויות שונות, ופועלת בשיתוף פעולה עם מכון פועה. בהליך בישראל, הזוגות מקבלים התאמה לפונדקאית יהודייה מתוך המאגר, וליווי מול הוועדה ומול הרשויות בדיסקרטיות וברגישות. עבור הזוגות הבוחרים במסלול בחו”ל, הליווי נמשך עד שהילד מקבל את מעמדו החוקי והדתי. כך אפשר לבחון את שני המסלולים לצד הרב, ולבחור את הדרך המתאימה למשפחה גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית.
מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר ולתאם פגישת ייעוץ
עולם הפונדקאות, הרפואה והמשפט משתנה ומתעדכן מעת לעת, ואנחנו משתדלים לעדכן את כל התוכן שלנו בהתאם. עם זאת, משום שאנחנו עובדים בתחום זה כבר שנים רבות ומפרסמים מאמרים מעודכנים לאותו הזמן, ייתכן שפספסנו משהו. כל ההורים המיועדים עוברים איתנו הדרכות עדכניות המתאימות לתקופה הרלוונטית. אנחנו ממליצים להסתמך על הידע המקצועי של היועצות ומנהלות המסלולים שלנו.
האמור מהווה סקירה כללית של הנושאים הרלוונטיים ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ רפואי או לייעוץ בתחום הפונדקאות. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.
מצאתם טעות באחת הכתבות? נשמח לשמוע.