בתום דיון ממושך, אישרה מליאת הכנסת בחודש יולי השנה את תיקון מס' 2, התשע"ח-2018 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996, ברוב של 59 תומכים מול 52 מתנגדים.

כל מי שמתמצא מעט בנושא, יאמר לכם שלמרות שלידת ילדים איננה עניין זול, פונדקאות היא עניין יקר אף יותר! כן, אנחנו יודעים - אין מחיר בעולם שישווה לתחושה של לחבוק

למרות הסטיגמה ה"כבדה" והמסורתית של רוסיה, רוסיה הייתה אחת מהמדינות הראשונות בעולם רוסיה שהחליטה להיכנס לנושא הפונדקאות ברצינות. לשם ההדגמה, הליך הפונדקאות המוצלח הראשון בעולם התרחש ב-1978 בבריטניה, בעוד שבברית

חלומם של זוגות רבים (הטרוסקסואלים או בני אותו המגדר) הוא להעניק לאהבתם את הגושפנקא הסופית בדמותו של ילד שהוא פרי אהבתם. לרוע המזל, גם למציאות יש מה לומר בנושא, ולעיתים

כיום חוק הפונדקאות בהקשר לקהילת הלהט"ב רלוונטי מתמיד, כאשר לצד החקיקה האחרונה ניתן לראות שיח ער וחשוב אצל פלח גדול מהאוכלוסייה, שיח שבין היתר הוביל לשורת צעדי מחאה, שאת תוצאותיהן

הרצון להיות הורים אינו בהכרח מוסבר, אלא מדובר ברגש עמוק שמניע לפעול ואף גורם לעיתים לעבור מסע ייסורים, וזאת כי תוספת של ילד לתא המשפחתי הינה תוספת מבורכת ומיוחדת, ועל

בשנים האחרונות נפתחת הדרך לפני עוד אנשים המשתמשים בשירותי אם פונדקאית, ועוד נשים מגלות עניין בהליך זה כפונדקאיות. אם פעם הפונדקאית הישראלית הייתה נדירה למציאה בגלל האווירה הישראלית שאינה מעודדת

תחילת הפונדקאות בעולם לוותה בדילמות מוסריות ושאלות חוקיות רבות כל כך שנוצר הצורך לעגן את ההליך בהסכמים מסודרים כדי למנוע שיבושים ועגמת נפש. הסכם פונדקאות הוא ההבדל שבין פונדקאות חוקית

הקמת משפחה בדרך הרגילה היא כבר אינה מובנת מאליה בעולם שיש בו שינויים חברתיים רבים, וכל מה שנותר הוא להתאים את האפשרויות המגוונות לכך לאנשים שרוצים בזאת, בדיוק לשם כך

הקמת משפחה היא עניין רגיש גם במדינה משפחתית ומלוכדת כמו ישראל, משום שהתפיסות השונות שנהוגות בעולם המערבי לגבי המשפחה השפיעו גם עלינו. מבחינת מי שמחפש פתרון של פונדקאות זה אומר