מי יכול לבצע פונדקאות בארץ?

הכמיהה והרצון להביא ילדים לעולם הם צורך טבעי הקיים אצל מרבית האנשים הבוגרים, לרצון להעניק אהבה הורית אין גבולות כאשר המדע והרפואה גם יחד התגייסו לטובת אלה אשר אינם יכולים לעשות זאת באופן טבעי. פריצת הדרך נולדה עם פיתוח הטכנולוגיה המאפשרת הפריה חוץ גופית: שאיבת ביציות מגוף האישה, הפרייתן בזרע גברי והטמנתן ברחם בריא לצורך התפתחות של היריון.

הפונדקאות היא למעשה הרחבה של השירות הרפואי, המספקת מענה למצב בו רחמה של האם המיועדת אינו בריא ואינו בר יכולת לשאת היריון, וכמובן לזוגות גברים חד מיניים. במקרים כאלה נשכרים שירותיה של אם פונדקאית המוכנה לשאת את הילד בגופה, תוך הסכמה מושכלת, ריגשת וחוקית, כי אין מדובר בילדה שלה, וכי עם סיום תהליך ההיריון תמסור אותו בהליך חוקי ומוסדר לידי הוריו.

במרבית מדינות העולם נושא הפונדקאות אינו מוסדר בחוק, מה שמאפשר פריצות וניצול לרעה או לחילופין חוסר מענה לאלה הזקוקים לכך נואשות. דווקא מדינת ישראל, המכירה בצורך לעידוד ילודה ולמתן מענה לזוגות הסובלים מעקרות מסיבה זו או אחרת, והסדירה בחוק את נושא הפונדקאות.

יחד עם זאת, הדרך ממתן מענה מושלם לכל הזקוקים לכך עוד ארוכה, והחוק הקיים מספק פתרון רק לחלק ניכר מן המבקשים, באופן שמרני המביא השפעות דתיות ואינו מכיר בזכויות הכלל.

מי יכול לבצע פונדקאות בארץ?

  • מצב משפחתי – החוק מתיר לזוגות הטרוגניים בלבד להביא ילדים לעולם. ההתייחסות היא לזוגות הכוללים גבר ואישה, נשואים, המחזיקים במשק בית משותף או בעלי הסכם ידועים בציבור, שאינם נשואים לאחרים.
  • גיל – הגיל הקובע לצורך הליך הפונדקאות הוא גילה של האישה אשר לא יעלה על 53 בעת הגשת הבקשה ולא יעלה על 54 שנים בעת תחילת התהליך הרפואי. חשוב לציין כי אמנם גיל הגבר אינו קבוע בחוק, אולם הוועדה המאשרת תבחן את גיל שני ההורים עם אישור הבקשה, על מנת להבטיח אריכות ימים מיועדת להורים. כמו כן על כל הצדדים בתהליך להיות בגירים כחוק.
  • קשר דם – האם הנושאת – הפונדקאית לא תהיה בעלת קשר דם לאף אחד מן ההורים המיועדים.
  • דת – האם הפונדקאית והאם הביולוגית יהיו בנות אותה דת (הדת ביהדות נקבעת על פי האם ומצב זה יוצר אחידות והבטחה לדת שאינה מוטלת בספק).
  • מטען גנטי – הליך הפונדקאות החוקי בארץ ישראל הוא הליך בו הזרע שייך לאב המיועד והביצית המופרית נלקחה מגופה של האם המיועדת, או במידה ולא ניתן רפואית, באמצעות תרומת ביצית מאישה שאינה האם הפונדקאית. בכל מקרה לא תתאפשר פונדקאות בתרומת האם הנושאת.
  • חוות דעת רפואית – חוות דעת רפואית נדרשת בעבור שני ההורים המיועדים וכן עבור האם הפונדקאית, הן על מנת להבטיח את הצלחת התהליך והן על מנת לוודא כי ההורים המיועדים בריאים בגופם ובעלי מסוגלות לתפקוד הורי.
  • חוות דעת פסיכולוגית – אבחון והיכרות עם כל הצדדים המספקים חוות דעת המתייחסת ליכולתם לצלוח את התהליך המורכב והמאתגר וכמובן בראיה עתידית של טובת הילד.

מי אינו יכול לבצע פונדקאות בישראל

על פי כל האמור לעיל, מטבע הדברים מי שאינו יכול לזכות לאישור הליך הפונדקאות בישראל הוא כל מי שאינו עומד בתנאים שצוינו. מעבר למגבלות של גיל ומצב רפואי ונפשי, החוק לנשיאת עוברים בישראל אינו מאפשר פונדקאות לזוגות חד מיניים, ולאנשים המבקשים להיות חד הוריים, משני המינים. בעבור אלה קיימים פתרונות פונדקאות בחו”ל.

עלויות הפונדקאות בישראל

כאשר נשאלת השאלה מי יכול לבצע פונדקאות בארץ לא ניתן לדחוק הצדה את שאלת העלויות. מה שבט בטבעיות לזוגות רבים, מהווה אתגר כלכלי עבור לא מעט זוגות, אשר נתקלים בקושי לממן את ההליך שמחירו לחלוטין אינו שווה לכל נפש. למעשה, זוגות המבקשים לבצע הליך פונדקאות, בארץ או בחו”ל, ייאלצו להקצות לכך משאבים רבים, לעתים על חשבון דירת מגורים או בהלוואות ארוכות טווח.

טווח העלויות של פונדקאות בישראל עולה על מאתיים אלף שקלים, ומשתנה בין הליך אחד לאחר בהתאם למספר פרמטרים:

שכר הפונדקאית – שכר אם נושאת פונדקאית בישראל עומד על 160000 ₪. תשלום זה הוא התשלום הבסיסי בעבור מאמציה ותרומתה, ואינו כולל הוצאות נוספות.

מספר ההחזרות – השכר הבסיסי מתייחס להזרת עוברים אחת, במידה וזה צולח וההיריון נקלט בגופה של האם הפונדקאית. ישנם מקרים בהם נדרשים מספר ניסיונות לצורך קליטת ההיריון, כאשר כל ניסיון כזה מוסיף לעלות כ- 10000 ₪.

תוספות – העלות הבסיסית כוללת היריון של עובר יחיד ולידה רגילה. קיימות תוספות בגין נשיאת היריון של תאומים, כמו גם פיצוי נוסף לאם הפונדקאית במקרה של לידה בניתוח קיסרי.

הוצאות אישיות – בהתאם להסכם של בני הזוג, ההורים המיועדים, עם האם הנושאת- הפונדקאית ישולמו הוצאותיה הנוספות בתקופת ההפריות וההיריון ועד ללידה, לרבות הוצאות חופשת הלידה לה היא זכאית כחוק. עלויות אלו יכולות לכלול ביגוד, מזון מיוחד, טיפולים מיוחדים, פיצוי בגין אובדן הכנסה לאם פונדקאית עובדת ועוד.

טיפולים רפואיים – עלויות הפריה חוץ גופית אינם נכללים בסל הבריאות, וממומנים בחלקם על ידי ביטוחים משלימים של קופות החולים. מעבר לזאת, הבדיקות השוטפות של מעקב ההיריון, הליווי והייעוץ ניתן ברובו על ידי סל הבריאות. מעקב נוסף, בדיקות שהן בבחינת אפשרות בחירה או בדיקות המתבצעות על ידי רופאים פרטיים, ימומנו במלואן על ידי ההורים המיועדים.

טיפול פסיכולוגי – קיימת מורכבות רגשית בנשיאת עובר אשר אינו שייך לאם הנושאת ואינו נשאר ברשותה. מעבר לאבחון הפסיכולוגי הראשוני, טרם אישור התהליך, תלווה האם הנושאת בטיפול פסיכולוגי לאורך כל תקופת ההיריון ואחריה, וזאת כמובן במימון ההורים המיועדים.