פונדקאות: שאלות ותשובות

גם אנשים שהקריירה היא זו שעומדת בראש מעייניהם או ההתפתחות האישית חשובה להם יותר מכל, לא ימהרו לוותר על גידול ילד משלהם.

אז בדרך כלל כאשר התפקוד הביולוגי תקין אצל שני בני הזוג אין בעיה להשיג היריון. כי תהליך ההתעברות הינו תהליך טבעי שתלוי במערכות גוף בריאות ותקינות. הבעיה מתחילה אצל אלו שלא ממש מצליחים להשיג היריון באופן טבעי. ישנם מקרים רבים אשר בהם בני הזוג התייאשו לגמרי בעקבות הניסיונות הרבים שכשלו, הטיפולים הכואבים שלא הובילו לשום מקום והם פונים לנושא של פונדקאות.

אנחנו כאן כדי לענות על כל השאלות המתעוררות באופן טבעי, כאשר בני הזוג רוצים לבחון את סוגיית הפונדקאות.

לפני הכול, מהי פונדקאות?

אם פונדקאית היא אם שתישא ברחמה היריון שלמעשה אינו שלה. הם שייכים לבני הזוג המבקשים את ההיריון. הביצית שתישאב מגופה של האישה תופרה בזרע שיילקח מהגבר ולאחר מכן יושתל העובר אל רחמה של האם הפונדקאית. היא מכונה גם ‘אם נושאת’. מובן שהיא זו שתעבור את כל תהליך ההיריון ואף תחווה את הלידה בבוא העת. לאחר הלידה יימסר התינוק לידי הוריו הביולוגיים. כאן ישנם הבדלים שונים בין המדינות בהן מתבצעת הפרוצדורה. יש מדינות אשר בהם ידרשו לבדוק את התינוק בבדיקת DNA על מנת לוודא כי אכן מדובר בתינוק השייך לבני הזוג הטוענים לכך. מנגד ישנן המדינות אשר יסתמכו על הדברים שסוכמו מראש ויימסרו את התינוק לידי הוריו ללא דין ודברים. הם יתנו להורים את תעודת הלידה וכלל לא יזכירו את עובדת ההיריון באמצעות האם הפונדקאית.

מי יכול להתאים להליך פונדקאות?

בנושא זה ישנם גם כן הבדלים בין המדינות השונות. בעוד שמדינות שונות בעולם מאפשרים את הדבר לזוגות חד מיניים או ליחידים, הרי שבישראל הדבר מותר אך ורק עבור בני זוג נשואים.

מלבד ההגבלה הזו ישנן עוד הגבלות כפי שנמנה להלן.

הליך הפונדקאות על פי החוק הישראלי

ישראל מציבה שורה של הגבלות עבור כל מי שמבקש להיכנס לתהליך. חשוב לציין כי חלק מההגבלות הללו מתאימות לדרישות ההלכה אך לא בהכרח בכל המקרים.

  • הגבלה מבחינת הגיל – הפונדקאית וגם בני הזוג אמורים להיות מעל לגיל שמונה עשרה.
  • הגבלת תושבות – שני הצדדים אמורים להיות תושבים במדינת ישראל.
  • מקורות הביצית והזרע – הזרע והביצית המיועדים להפריה אמורים שניהם להיות של ההורים המיועדים.
  • הגבלה מבחינת דת – קיימת הקפדה יתירה על התאמה מבחינה דתית. הפונדקאית אמורה להיות בת אותה דת כמו בני הזוג. ישנם מקרים מיוחדים אשר בהם ניתן להקל בדבר. חשוב לציין כי במקרים אשר בהם האם הפונדקאית תהיה גויה וההורים יהודים, יהיה צורך לגייר את התינוק. כמו כן, חשוב לשים לב לעובדה האם התינוק שנולד הוא הילד הראשון לאותה אם פונדקאית. במקרים אלו יהיה צורך לערוך לתינוק פדיון הבן.
  • תרומת ביצית – על פי החוק הישראלי במקרים אשר בהם האם אינה פורייה היא תוכל להיעזר בתרומת ביצית. חשוב לדעת כי בכל מקרה חל איסור לעשות שימוש בביצית של האם הפונדקאית.

למי מתאים לבצע את הליכי הפונדקאות בחו”ל?

על פי רוב, בני זוג שלא ענו על הקריטריונים הנדרשים לכך בארץ, יפנו לעבור את ההליך בחו”ל. אך האמת היא שרבים מדלגים על השלב של בדיקת האפשרויות בארץ, היות ובחו”ל האפשרויות נגישות הרבה יותר וניתן בקלות לדלג על מהמורות שונות העשויות לתקוע מקלות בגלגלים כאשר יבקשו לעבור את ההליך בארץ.

בשנים האחרונות אנחנו מוצאים כי יותר ויותר ישראלים פונים לבצע את ההליך בחו”ל והם נהנים ממענה מהיר מאוד.

איך בוחרים את האם הפונדקאית?

כאן כדאי להיעזר בסוכנויות מיוחדות העומדות בדיוק לצורך הזה. בני הזוג לא אמורים לחפש בעצמם את האם הפונדקאית ולברר את כל נושא ההתאמה. כאשר הם פונים אל הסוכנות המתאימה, הם ייהנו משירות מושלם הכולל את כל התהליך, גם את התאמת האם הפונדקאית.

הקריטריונים הנדרשים מאישה המעוניינת לשמש כאם פונדקאית הם בדרך כלל:

  • התאמה מבחינת הגיל, זה אומר כי מדובר באישה בוגרת שהיא בטווח הגילאים שנע בין 22 לגיל 38.
  • האישה צריכה להיות אחת שכבר חוותה בעברה היריון אחד תקין אך לא יותר מהיריון אחד בתור פונדקאית.
  • חשוב לוודא כי האם הפונדקאית היא לא קרובת משפחה של אף אחד משני בני הזוג.

קיימות סוכנויות ברחבי העולם אשר מציעות חבילה מושלמת אשר כוללת גם את האפשרות של החלפת האם הפונדקאית למקרים אשר בהם יתברר כי אין התאמה וכי לא מושג היריון באמצעותה.

האם נשמר קשר בין ההורים לבין האם הפונדקאית?

חשוב לציין כי ניתן לשמור על קשר הדוק עם האם הפונדקאית וכי הסוכנויות השונות אף מעודדות את הקשר. ההורים יכולים לבקש להתלוות לבדיקות השונות הנערכות לאם הפונדקאית והם כמובן מוזמנים לחוות יחד עמה את תהליך הלידה.

כאשר התהליך נעשה במדינה אחרת, בני הזוג לא חייבים לשהות משך כל חודשי ההיריון באותה המדינה. הם יכולים בהחלט לשוב ארצה ולהמשיך לעקוב ממרחק אחר התהליך כולו באמצעי התקשורת השונים.

מה קורה אם האם הפונדקאית חושקת בתינוק?

די הגיוני שהאם הפונדקאית תיקשר לתינוק אותו היא מגדלת ברחמה במשך תשעה חודשים ועם סיום תהליך הלידה כאשר היא תראה את התינוק היא עשויה להתחרט ולבקש את התינוק לעצמה. דברים כאלה בהחלט קורים והם מגיעים עד לשערי בית המשפט. ברוב המקרים בית המשפט יפסוק לטובת ההורים הביולוגיים אך ישנם מקרים חריגים אשר בהם האם הפונדקאית עשויה לקבל את התינוק לחזקתה.

חשוב לשים לב לבחירה נכונה של הסוכנות או החברה לפונדקאות כדי לזכות להגיע לרגע המאושר בקלות, במהירות ובידיים מלאות.