משרד הבריאות ופונדקאות בחו”ל

משרד הבריאות ופונדקאות בחו"ל

משרד הבריאות ופונדקאות בחו”ל

בימינו, זוגות ישראלים אשר מבקשים להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית, רשאים לעשות זאת באחד משני מסלולים – הסכם עם פונדקאית ישראלית (וזאת, בכפוף החוק הישראלי ולאישורה של ועדה מיוחדת במשרד הבריאות), או, לחילופין, פניה לביצוע הליך הפונדקאות במדינה אחרת (לעתים, בליווי של רופא ישראלי).

למרות שהחקיקה בישראל נחשבת כמתירנית (יחסית למדינות המערביות האחרות) בנוגע לפונדקאות (ולשימוש בטכנולוגיות הפריון בכלל) לצורך הולדת ילדים, אולם, אף היא קובעת תנאים המגבילים את הזוגות שיכולים להסתייע בפתרון זה, כמו גם את הנשים אשר יכולות לשמש כפונדקאיות. מלכתחילה, החוק מגביל את אפשרות הפונדקאות בישראל רק לאיש ואישה המוגדרים כבני-זוג. כתוצאה מכך, כל אלה אשר אינם מתאימים לקריטריון-סף זה (למשל, יחידים, יחידות או זוגות בני אותו המגדר), לא יוכרו כזכאים לבצע את ההליך בתחומי מדינת ישראל, ובמידה והם, בכ”ז, מתעקשים לעבור אותו, הם ייאלצו לבצע אותו במדינה אחרת, שחוקיה מתירניים יותר. בשנים האחרונות, מסלול הפונדקאות הבין-לאומית הפך לרווח יותר, גם בין הישראלים וגם אצל תושבי המדינות האחרות בהן חלות הגבלות על תהליכי הפונדקאות. הפערים בגישת המדינות השונות לתחום הפונדקאות, יצרו מצב של “תיירות פריון” המנותבת אל מדינות בהן הרגולציה בנושא הינה מתירנית (יחסית לאחרות), או למדינות בהן עלותו של התהליך והעלויות הנלוות לו נמוכות יחסית למדינות מהן מגיעים ההורים המעוניינים בתהליך. ניתן לומר, כי במקביל לעליה בהיקף הנעזרים בפונדקאות בתוך ישראל, נצפתה בשנים האחרונות גם עליה במספר הפונים לפתרון פונדקאות בחו”ל.

תחילתה של פונדקאות בחו”ל

בתחילה, הפניה לפתרון פונדקאות בחו”ל שימשה זוגות הומוסקסואלים, אשר בשל מגבלות החוק הישראלי לא היו זכאים לעבור את התהליך בישראל, אולם, עם השנים, היא הפכה לנחלתם של זוגות “רגילים”, הזכאים, אמנם, לפנות להליך המבוצע בישראל, אולם מעדיפים לבצע אותו בחו”ל, בשל קושי באיתור פונדקאית שעונה לקריטריוני החוק, או קושי לעמוד בעלויותיה של פונדקאות בישראל. מרבית המדינות אליהן מגיעים ההורים המחפשים הורות פונדקאית הינן מדינות עולם שלישי או חלק מברה”מ לשעבר, כך התהליך עצמו נינוח (בהתנהלות הבלתי אמצעית מול הפונדקאית) וזול יותר. בחלק מן המקרים אף נתקיימת מעורבותם של רופאים ישראלים באספקט הרפואי של הפונדקאות, אבל פונדקאות בחו”ל איננה מוסדרת בחקיקה הישראלית, ולכן, היא מעוררת אתגרים רבים מול כל הרשויות הנוגעות בדבר – משרד הבריאות ומשרדי הממשלה האחרים. למעשה, בניגוד לפונדקאות בישראל, במקרי פונדקאות בחו”ל, מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם הסוגיה לאחר מעשה, כאשר הזוגות או היחידים מבקשים לשוב ולהיכנס לישראל עם התינוק שנולד, להעניק לו את אזרחותו הישראלית ומצפים מהרשויות – להכיר בתינוק כילדם לכל עניין ודבר.

מהי הבעיה המרכזית בהליכי פונדקאות בחו”ל?

להבדיל מהליכי פונדקאות בישראל, אשר בנוגע להם קיימת הסדרה מבוססת למדי, כיום לא קיימת בישראל הסדרה הנוגעת לקביעת מעמד התינוק מכוח הפונדקאות בחו”ל כמו גם חוסר התייחסות להיבטים ולאתגרים האחרים שמציבה פונדקאות חו”ל. כמו כן, בניגוד לאימוץ בין-ארצי (שמוסדר באמנת האג לזכויות ילדים ואימוץ בין-ארצי, אשר עליה חתומה גם מדינת ישראל), הפונדקאות הבינ”ל איננה מאוגדת תחת אמנה דומה, אשר על פיה אפשר היה לנהוג בהיעדר חקיקה מדינתית ספציפית. היעדר ההסדרות הללו מקשה לא רק על ההורים (זוגות ויחידים) המבצעים את ההליך בחו”ל, אלא גם על רשויות המדינה, אשר נאלצות להתמודד עם תוצאותיהם של ההליכים, וזאת, ללא מעורבות או יכולת לקבוע את תנאיהם בשלבים המקדמיים שלהם).

בעייתיותו של התהליך נובעת, בין השאר, ממורכבותו

לתהליך הפונדקאות ישנם אספקטים רבים ושונים, המערבים משרדי ממשלה שונים:

משרד הבריאות מכתיב את הנהלים על פיהם יתנהל ההליך עצמו, דרך ועדות מאשרות, טפסים וכד’ (על פי פרק ב’ בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ”ו-1996, משרד הרווחה מעורב בתהליך בדמותו של עובד סוציאלי שממונה לעניין חוק זה לפי סעיף 20 ג’ בחוק, משרד הפנים הוא שצריך להתמודד עם סוגיית הרישום של הילד והוריו במרשם התושבים וכאזרח מדינת ישראל. כך שניתן לאמוד את הבעייתיות שרואה כל אחד מהמשרדים הללו בהליכי פונדקאות המבוצעים בחו”ל ולא מבוצעים בהתאם לתקנות ולנהלים במדינת ישראל. נוכח מורכבותה של סוגיית הפונדקאות, הקימה מדינת ישראל ועדה שמטרתה בחינת נושא הפריון וההולדה בישראל על כל צדדיו, ובמסגרתה של הוועדה, נבחנו כל האספקטים שבסוגיית הפונדקאות.

ציון דרך בפונדקאות – ועדת מור יוסף והמלצותיה

ועדת מור-יוסף התכנסה, דנה, ואת המלצותיה פרסמה במסמך מפורט. להלן המלצותיה בנוגע לפונדקאות בחו”ל:

  1. לאור העובדה כי מדובר בתופעה בין ארצית, ישנה חשיבות לתיאום בין-מדינתי ובין לאומי בסוגיה, הן בשל הפיקוח הנדרש על מנת למנוע ניצולן של נשים, והן על מנת למנוע פיצולי מעמד בין מדינות באשר לקביעה מיהו הורה של הילד ומהי מדינת אזרחותו. על כן מקווה הוועדה כי הפונדקאות הבינלאומית תוסדר בעתיד על ידי אמנה בינלאומית, כמו זו הקיימת לגבי האימוץ הבינ-ארצי, אשר תבטיח סטנדרטים ראויים בביצוע הפונדקאות במדינות השונות. הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול לקידום הנושא.
  2. במישור הפנימי של מדינת ישראל- הוועדה ממליצה כי מדינת ישראל תסדיר את אופן ההכרה בפונדקאות הנעשית מחוץ לישראל. יש ליצור מסלול ובו ערובות, גם אם לא מלאות, לכך שיישמרו זכויותיהן של הנשים הפונדקאיות, כפי שיפורט להלן:
    • וועדה בינ-משרדית תכיר במרפאות בחו”ל, בהתבסס על בדיקת מסמכים הנוגעים לצד הרפואי, ובהתייחס גם לנושא קבלת ההסכמה מדעת של הפונדקאיות להליך והתנאים הניתנים להם על פי ההסכמים.
    • ההכרה תינתן לאחר בדיקה כי הדין הזר מתיר פונדקאות ומכיר בה באותה מדינה (מודל דומה של הכרה במרפאות קיים היום לגבי תרומות ביציות בחו”ל).
    • ביצוע פונדקאות במסגרת המסלול המוכר המתואר בסעיף זה, יזכה בהקלות בדרישות להכרה בהורותו ולכניסה לישראל:
    • ניתן יהיה לבצע את הבדיקה הגנטית, הנעשית לצורך הכניסה לישראל, ללא צורך בקבלת צו בית משפט בישראל.
    • ניתן יהיה לקבל צו הורות בישראל ללא צורך בפנייה להליך של אימוץ, וזאת על יסוד הסכם הפונדקאות שנערך בחו”ל בצירוף בדיקה גנטית.
    • ניתן יהיה לבצע במימון ציבורי את שלב הפריית הביצית בישראל, ככל שקיימת זכאות לכך, בדומה לפונדקאות המתקיימת בישראל.
    • רופאים ישראלים לא יורשו לבצע או להיות מעורבים בפונדקאות מחוץ לישראל המתבצעת במרפאות שלא קיבלו הכרה כאמור בסעיף 2א’ לעיל. הפרת הוראה זו תחשב עבירה פלילית ומשמעתית.
    • אדם שיתווך לביצוע הליך פונדקאות במרפאות שלא קיבלו הכרה כמפורט בסעיף 2א’ לעיל- יעבור עבירה פלילית.
    • הכרה בהורות כתוצאה מפונדקאות שנעשתה במרפאות שלא קיבלו הכרה -המצב הקיים יוותר על כנו.”