מה זה הסכם פונדקאות

מה זה הסכם פונדקאות

מה זה הסכם פונדקאות?

פונדקאות ותרומת ביציות הפכו עם השנים לדבר נפוץ, ורבים מהזוגות מחליטים לפתוח בהליך מורכב זה או בארץ או בחו”ל כאשר בישראל, כל נושא הפונדקאות מיועד אך רק לפלח אוכלוסייה אחד – זוגות דו מיניים ונשואים.

מהי מהות הפונדקאות?

מסיבות שונות, ישנן לא מעט נשים אשר אינן מצליחות להיכנס להיריון, תהיינה לכך הסיבות אשר תהיינה, ולכן יש לאתר אחר אם פונדקאית אשר היא זו שתישא את העובר ברחמה במשך 9 חודשים. עם תום ההיריון יהיה עליה למסור את התינוק להוריו הביולוגיים.

אין ספק כי קיימות השלכות להליך זה, ומן הסיבה הזו כל הנושא אמור להתבצע בהתאם להנחיות של משרד הבריאות הישראלי, ובנוסף, מסתבר שהליך זה כלל איננו קצר, הוא אורך לא מעט זמן ומצריך סבלנות, בין היתר בשל ההיבט המשפטי. יש לחתום על הסכם פונדקאות ומסמכים נוספים.

מידע על ההסכם

הסכם זה נחתם בין הוריו של התינוק לבין אותה אישה המשמשת כפונדקאית. במקרים הללו אין זה משנה באם מדובר בזוגות דו מיניים או חד הוריים (בחו”ל), על כל אחד מהם לחתום על הסכם ברור ונהיר לכל הצדדים.

על מה חותמים?

הסכם פונדקאות לא נוצר יש מאין, חשוב ביותר לא ליצור פתח לשינויים או אי אילו הפתעות לא צפויות בדרך. כל אחד צריך לדעת מהו תפקידו בכוח. למשל, בהסכם מצוין כי רק ההורים הם שישלמו תמורת כל הבדיקות הנדרשות ושאר ההוצאות הכרוכות בדבר, ובנוסף, עליהם לכסות את הוצאותיה של האם הפונדקאית. זאת ועוד, על אותה אם פונדקאית לחתום על כך שאין ההליך נעשה שלא ברצון אלא בהסכמה מלאה.

מהי חשיבותו של ההסכם?

ישנן נשים אשר מעוניינות להיות אם פונדקאית מן הסתם בשל סיבות כלכליות, אולם באמצעות ההסכם יש לבדוק ולוודא שאף אדם לא הכריח את אותה להיכנס להליך זה, וכי הכל נעשה מיוזמתה והסכמתה. מכיוון שהליך פונדקאות טומן בחובו לא מעט הוצאות כספיות אשר את חלקן הארי מקבלת הפונדקאית, יש גם לבדוק שאף גורם לא מעורה בכך, כופה עליה לפתוח את ההליך על מנת ליהנות גם הוא מהכסף אותו היא מקבלת בתמורה.

מי מעורב בהסכם?

מכיוון שמדובר בנושא בעל רגישות רבה ועליו להיות ברור מראש, לא מעורבים רק האם הפונדקאית וההורים, אלא הכל מעוגן על פי חוק, את הפרוצדורה מלווים משפטנים, פסיכולוגים ורופאים, אין כאן מקום לנטילת סיכונים.

בפני מי חותמים?

ההסכם בין שני הצדדים חייב להתבצע אצל משפטן, עליו ללוות הליך זה מתחילתו ועד סופו, כמובן מן ההיבט המשפטי, וכמו כן, הוא מעניק ליוויי בכל הקשור לבירוקרטיה הישראלית וחוקיה בהקשר לנושא זה (הוועדה המתכנסת מטעם משרד הבריאות). ייתכן סירוב או לא. ההסכם חייב בפרוטרוט ובדיוק רב, מהי משמעותו לטווח הקרוב והרחוק, וכמו כן, הן על ההורים והן על הפונדקאית להפנים ולהבין את השלכותיו של ההליך לכאן או לכאן והאם הוא חף מסיכונים?

קשר בין הפונדקאית לתינוק

בין היתר הסכם פונדקאות בא להבהיר את המצב, האם הפונדקאית ומיד עם סיום הלידה, חייבת למסור את היילוד לידי הוריו, אין מקום להתקשרות רגשית אליו, על אחת כמה וכמה שאין זהו ילדה הביולוגי.

חוקי ישראל

זה לא מכבר ידוע כי אין זה פשוט לפתוח בהליכי פונדקאות בארץ, הבירוקרטיה עושה את שלה ומוערמים לא מעט קשיים, לכן מספר זוגות לא מבוטל טס למדינות שונות מעבר הים, בכדי להתחיל עם הליך הפונדקאות אשר בחלקו הוא פחות מורכב ומסובך.

החוק בישראל קובע כי אך ורק זוגות דו מיניים שהם גם נשואים, רשאים לפתוח בהליך פונדקאות, אין הדבר תקף למשפחות חד הוריות או זוגות חד מיניים. בסופו של דבר מטרתו העיקרית של הסכם פונדקאות היא להבהיר מהם התחייבויותיה של הפונדקאית לזוג ההורים, ומהם התחייבויותיו כלפיה. לא ניתן לאשר הסכם זה, לפחות בארץ ללא התערבות וועדה של משרד הבריאות.

מי רשאי לפתוח בהליך זה בארץ?

המדינה מקשה על פתיחת הליך פונדקאות, וכצפוי הבירוקרטיה חוגגת. הורים פונדקאים בארץ, חייבים להיות בגירים, לא ניתן לפתוח בהליך טרם גיל 18, עליהם להיות זוגות דו מיניים ונשואים, האם המעוניינת בהבאת תינוק לעולם, גילה המקסימלי יהיה 50, ואילו כאשר מדובר בגברים גילם המקסימלי יהיה 60.

כמו כן, והיה ומדובר בפונדקאות בארץ, לשני ההורים חייבת להיות אזרחות ישראלית. זאת ועוד, הזרע בו נעשה שימוש הוא של האב הביולוגי, ואין מצב ששני הצדדים יחתמו על הסכם כאשר קיים קשר ביולוגי גם בין היילוד לפונדקאית, כלומר הביצית אינה שלה. והיה וקיימות בעיות פוריות בקרב האם העתידית, ניתן לעשות שימוש בביצית של אישה אחרת.

שלבים שיש לעבור

הסכם בין שני הצדדים הוא הכרחי, אולם ישנם עוד כמה שלבים לפני שחותמים עליו. בראש ובראשונה יש לפנות לרופא נשים שאכן יאשר שהאישה סובלת מבעיות פוריות או בעיות בריאותיות כאלה ואחרות אשר ימנעו ממנה ללדת. לאחר מכן יש לפנות לוועדה של משרד הבריאות. הצעד הבא המתבקש הוא לאתר תורמת מתאימה, כאשר נערכת לה בדיקה פסיכולוגית, ולאחר כל אלה יש לחתום על הסכם פונדקאות, זאת נעשה אל מול משפטן. כאשר מתקבל אישור מכל הגורמים הרלוונטיים, או אז מגיע העת לפתוח בהליך.

מתן הגנה להורים

בין היתר, אחד היתרונות הטמונים בהסכם פונדקאות, היא העובדה שהורי התינוק מוכנים לכל החלטות לא צפויות של היולדת, למשל היא עלולה לפתע לרצות את הילד, ולסרב למסור את אותו להורים הביולוגיים. מקרים שכאלה כבר אירעו בעבר.

לאור הדברים הללו, על האם הפונדקאית, במקרה ולא תירצה למסור את הילד, נדרש להציג הוכחות בפני בית המשפט כי קיימת הצדקה לכך, והשארתו אצל האם הפונדקאית לא תסב לו כל נזק. אולם, עם מתן צו הורות, לאם הפונדקאית לא נותר לעשות דבר, אלא אם כן היא מוכיחה שטובתו של הילד שהיא תגדל אותו.

*הכתבה אינה מהווה תחליף להתייעצות מקצועית מול עורך דין לענייני פונדקאות.